Attributed to R. Gershom Temurah 14a – מיוחס לר' גרשום תמורה יד.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

פרק ב – יש בקרבנות

מתני׳מַתְנִיתִין: יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר וְיֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר שֶׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד שֶׁקׇּרְבְּנוֹת הַיָּחִיד ^אעוֹשִׂין תְּמוּרָה וְאֵין קׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר עוֹשִׂין תְּמוּרָה. קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד נוֹהֲגוֹת ^בבֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת וְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר אֵין נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּזְכָרִים ^גקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן וּבְאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶם וְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר אֵין חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן וְלֹא בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶן אֲבָל חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶן מִשֶּׁקָּרַב הַזֶּבַח. יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר מַה שֶּׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁקׇּרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר ^דדּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה וְקׇרְבְּנוֹת יָחִיד אֵינָן דּוֹחוֹת לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה. א״ראָמַר רַבִּי מֵאִיר ^הוַהֲלֹא חֲבִיתֵּי כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל וּפַר שֶׁל יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד הֵן וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה ^ואֶלָּא שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ.: גמ׳גְּמָרָא: קׇרְבַּן יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה כּוּ׳.: וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי עוֹפוֹת ^זדְּקׇרְבַּן יָחִיד וְאֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה כִּי קָתָנֵי בִּבְהֵמָה קָתָנֵי. וַהֲרֵי וָלָד דְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא וְאֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. וַהֲרֵי תְּמוּרָה עַצְמָהּ דְּקׇרְבַּן יָחִיד הִיא ^חוְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה כִּי קָתָנֵי בְּעִיקַּר זִיבְחָא קָתָנֵי. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן בְּעִיקַּר זִיבְחָא קָתָנֵי.: קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד נוֹהֲגוֹת בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת.: וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי עוֹלָה דְּקׇרְבַּן יָחִיד וְזָכָר אָתְיָא ^טנְקֵבָה לָא אָתְיָא. הָאִיכָּא עוֹלַת הָעוֹף דְּתַנְיָא ^יתַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת. וַהֲרֵי חַטָּאת דְּקׇרְבַּן יָחִיד הִיא ^כוּנְקֵבָה אָתְיָא זָכָר לָא אָתְיָא הַאִיכָּא ^לשְׂעִיר נָשִׂיא דְּמַיְיתֵי זָכָר. וְהָאִיכָּא ^מאֲשַׁם יָחִיד דְּזָכָר אָתֵי נְקֵבָה לָא אָתֵי כִּי קָאָמְרִי רַבָּנַן קׇרְבָּן דְּשָׁוֵי בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר ^נאָשָׁם בְּיָחִיד אִיתֵיהּ בְּצִבּוּר לֵיתֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִי קָתָנֵי כׇּל קׇרְבְּנוֹת יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת קָתָנֵי וּמַאי נִיהוּ שְׁלָמִים וְאִי בָּעֵי נְקֵבָה מַיְיתֵי וְאִי בָּעֵי זָכָר מַיְיתֵי.: קׇרְבְּנוֹת יָחִיד חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן [כּוּ׳].: מְנָא ה״מ. דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״ג:ל״ז} דְּבַר יוֹם [ביומו] מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמוּסָפִין {ויקרא כ״ג:ל״ז} בְּיוֹמוֹ מְלַמֵּד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא הֱבִיאָן אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶם ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁקָּרַב הַזֶּבַח ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר כ״ט:י״ח-ל״ג} מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לְמָחָר. ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא {ויקרא כ״ג:ל״ח} מִלְּבַד שַׁבָּתוֹת ה׳. וּצְרִיכָא דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת ה׳ הֲוָה אָמֵינָא בַּיּוֹם אִין וּבַלַּיְלָה לָא אָמַר קְרָא וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְלָא כְּתַב מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת ה׳ הֲוָה אָמֵינָא בלילה אִין בִּימָמָא לָא. וּמַאי שְׁנָא מִשּׁוּם ^סדִּבְקָדָשִׁים לַיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם צְרִיכִי. וּנְסָכִים מִי קָרְבִי בַּלַּיְלָה וְהָתְנַן אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּלַּיְלָה כְּגוֹן אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁמַּקְרִיבִין מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַלַּיְלָה כּוּלּוֹ. דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּיּוֹם ^עכְּגוֹן הַקּוֹמֶץ הַלְּבוֹנָה וּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁמַּעֲלָן מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ סָלְקָא דַּעְתָּךְ וְהָאָמְרַתְּ דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּיּוֹם נִינְהוּ אֶלָּא עִם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמִּתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַלַּיְלָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ו׳:ב׳} זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה. קָתָנֵי מִיהָא נְסָכִים בַּיּוֹם אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא לָא קַשְׁיָא כָּאן לִיקְדַּשׁ כָּאן לִיקְרַב. אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי מִיקְדָּשׁ קָדְשִׁי קָרוֹבֵי מִיקָּרְבִי וְהָא תַּנְיָא זֶה הַכְּלָל כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם אֵין קָדוֹשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם וְכׇל הַקָּרֵב בַּלַּיְלָה קָדוֹשׁ בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף סְמִי מִנְחַת נְסָכִים מֵהָא מַתְנִיתָא. כִּי סְלֵיק רַב דִּימִי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה דְּיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ^פמִנַּיִן לִנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח שֶׁאֵין קְרֵיבִין אֶלָּא בַּיּוֹם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר כ״ט:ל״ט} וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם מָה שְׁלָמִים בַּיּוֹם אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אָמַר אִי אַשְׁכְּחֵיהּ דְּכָתֵיב אִיגַּרְתָּא שְׁלַחִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵףמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תמורה א׳:א׳
רמב״ם הלכות תמורה א׳:י״ב

^ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ט״ו

^ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ז׳

^ד רמב״ם הלכות ביאת המקדש ד׳:י׳

^ה רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ג׳:י״ח

^ו רמב״ם הלכות ביאת המקדש ד׳:י׳

^ז רמב״ם הלכות תמורה א׳:י״א

^ח רמב״ם הלכות תמורה א׳:ט״ו

^ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ח׳

^י רמב״ם הלכות איסורי מזבח ג׳:א׳

^כ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ט״ו

^ל רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ט״ו

^מ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:י׳

^נ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ד׳

^ס רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ב׳

^ע רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ד׳

^פ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ה׳

[והרי וולד דקרבן יחיד ואין עשה תמורה – כדאמר בפרקין דלעיל והיה הוא ולא ולד: הא מני מתניתין דקתני דקרבנות יחיד עושין תמורה דאפי׳ ולד דקרבן יחיד ר׳ יהודה היא: והא תמורה דקרבן יחיד ואין עושה תמורה אחרת – כדאמר לעיל ולא תמורת תמורתו כי קתני דקרבנות יחיד עושין תמורה בעיקר זיבחא גופיה קתני ולא בתמורה ולא בולד: והשתא דאתית להכי אפי׳ תימא מתניתין רבנן היא – ודקשיא והרי ולד דקרבן יחיד ואין עושה תמורה כי קתני מתני׳ בעיקר זיבחא דיחיד קתני דעושה תמורה: הא איכא עולת העוף – דאפי׳ נקבה אתיא והיינו פירוקא: הא איכא שעיר חטאת – דנשיא דהיינו דיחיד דזכר הוא והאי נמי פירוקא: והא איכא אשם – דקרבן יחיד זכר אתי ולא נקבה: מנהני מילי – דקרבן צבור אין חייבין באחריותו]: דת״ר אלה מועדי ה׳ מקראי קדש להקריב אשה לה׳ עולה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו – [דבר יום] מלמד שכל היום כשר למוספין דהיינו עולה [היינו מוספין]: ביומו – מלמד שאם עבר [היום ולא הביאן אין חייב באחריותן] דביומו [משמע דוקא ביומו] (כתב כלומר) הא אם עבר יומו בטל קרבנו [ואינו חייב באחריותן: יכול אין חייב באחריות נסכיהן – אף משקרב הזבח ת״ל בפרשת פנחס ומנחתם ונסכיהם ריבה דאפי׳ בלילה ואפי׳ למחר משום דחייב באחריותן] ריש לקיש אמר [מהכא] (מה בא) דחייב באחריות [משקרב הזבח] מדסמוך ליה מלבד שבתות ה׳ דמשמע דאי הוי י״ט אחר השבת [ולא הקריבו נסכי המוספין של שבת בשבת מביאין עכשו בי״ט דכתיב זבח ונסכים דבר יום ביומו מלבד שבתות ה׳ כלומר דשל י״ט קרבי והני של אתמול של שבת היינו מלבד שבתות ה׳ אלמא ונסכיהם אף למחר: וכי תימא מ״ש – בלילה (באין) [הוא] דקרבי ולא לאחר משום] דבקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה (דכל לילה) [כלומר דבליל שמיני] אסור לשוחטו דאותו לילה משלימין אחר שבעת ימים¹ במחוסר זמן דבקדשים לילה הולך אחר היום [להכי הדר כתב מלבד שבתות ה׳ גבי ביומו למימרא דלמחר אייתי נסכים דאתמול דביו״ט מקריב נסכים של שבת. מבוא השמש משתשקע החמה]: עד בא השמש – היינו סמוך קוד׳ שתשקע החמה: [זאת תורת העולה ריבה – כל העולין: כאן ליקדש כאן ליקרב ליקדש מקדישין נסכים אפי׳ בלילה אבל מיקרב אין מקריבין אלא ביום – אמר רבא ואי מקדש קדשי בלילה קרבי נמי קרבי דהא תניא זה הכלל כו׳: אלא סמי מן ההיא מתניתא דאין לי – מנחת נסכין משום דהא קרבי נמי בלילה]: כי סליק רב דימי כו׳ – אמר אי אשכחת איניש דאזיל להתם כתבי איגרת [ושדרית ליה (ע״כ שייך לע״א) דלא תיסמי מן מתניתא מנחת נסכין: אמר רבי מאיר והלא חביתי כו׳ אלא שזמנן קבוע כלומר קסבר ר׳ מאיר אין הפרש ביניהן דכל שזמנו קבוע בין ביחיד בין בצבור דוחה את השבת ואת הטומאה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ צ״ל ועדיין הוי מחוסר זמן.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון